משחר האנושות ראה האדם וכול יצור חי את המים כסם החיים שבלעדיו לא יתכנו חים על כדור הארץ משאב זמין אבל יקר כי הוא הכוח המניע את העולם .
ועוד מימות קדם שהקדמונים הסתתרו במערות כמחסה מגשמים וסופות הייתה שאיפה לאנוש להגן על ביתו מפני חדירת מים וברגע שהתובנה החלה לזרוח חיפשו למעשה את החומרים והאמצעים כדי לאטום את מקומות המגורים מפני רטיבות ומים ופה החלו להיווצר שיטות איטום שעד היום אנו רואים בג'ונגלים את כיסויי הגגות שנעשה על ידיי בדידים החל בענפים וכלה בקש מחוזק בטין לציפויי גגות בבקתות בדרום אמריקה ובמקומות נידחים בעולמנו .
כשהמצרים הקדמונים גילו את אדמת החימר שמכילה חרסית (בטונייט) שהתכונה העיקרית שלה כשהיא באה במגע עם מים היא מתנפחת ויוצרת ממברנת אטימה נגד חדירת מים הוחל למעשה בפעולה הראשונה בהיסטוריה של איטום גגות.
בדרך כלל במקומות הפחות מפותחים בתרבות שאנשים חיו ביערות או במקומות מבודדים ביצעו את סגירת הגג בשיפועים די חדים כדי ליצור זרימה טובה ומיידית של הגשם הניתך. מה שנתן את האפשרות להרכיב את ציפויי הגג בחלקים מונחים אחד על השני בחפיפה ועד היום העיקרון נשאר לגגות הרעפים העשויים מחרס, צפחה , לוחות שונים ממתכת ,או פח מונחים בשיטת הדירוג .
כשהמצרים וגם הרומאים והיוונים החלו לבנות בתיי אבן חיפשו תשובה הולמת לאיטום הגגות השטוחים שכן המתכננים רצו להרוויח שטחיי מגורים והוחל השימוש בביטומן טבעי שהופק מצמחים או אבני פחם מה שנקרא עיטרן מהטבע ולא הזפת של היום שנשארת לאחר זיקוק הנפט כחומר גולמי ואכן למרות המגרעות גגות נאטמו במהלך ההיסטוריה עוד מזמן המהפכה התעשייתית
החלה לצבור תאוצה בשנת 1804
אבל גם באירופה במאה ה16 הוחל השימוש באיטום גגות שהיה מורכב מסלעים סידניים מפוררים משובצים בפוסילים ביטומנים שכן כבר אז גילו מרבציי אספלט טבעי ועם התקדמות המהפכה התעשייתית כשכמויות גדולות של עיטרן מפחם שנותרו כתוצאה ממוצר לוואי לאחר שרפת הפחם שהיה קיים בטבע .
הביטומן הגולמי שנמצא במרבצים גאולוגיים הומס לצורה נוזלית ושימש כחומר תרמופלסטי לאיטום גגות שנדרש להם איטום מפניי חדירת מים,וכך שוכללו שיטות האיטום ועם הזמן נוצרה מערכת רב שכבתית שמורכבת מביטומן מחומם באתר העבודה ביין שכבות זפת טהורה שלא הייתה עמידה לקרניי השמש וחום והביטומן כציפויי עליון על הזפת שיפר את המערכת.
רק בסביבות 1960 החלו לבצע שיפורים בסוגי הזיון של חומריי האיטום כדוגמת : תוספת רשת סיבי זכוכית , בד יוטה ,ואפילו רדידים דקים של נחושת אלומיניום ולבד .
ולסיום אני נזכר בנעוריי כשראינו סרטים שבהגנה על ארמונות ומבצרים היו המתגוננים שופכים זפת חמה על צריהם ואת הזעקות עד היום אני שומע .
טוב גם לפי האמונה של הדתות העיקריות בעולמנו העונש החמור מכול בעולם הבא הוא להיות מבושל בחביות זפת רותחת . למה דווקא בזפת ולא בגלידה טעימה ? כנראה שהשולטים למעלה חיים עדיין בתקופת הקדמונים ולא שמו לב לשכלולים בענף האיטום
איטום גגות מרוצפים
איטום גגות מרוצפים ללא פרוק הריצוף כשבונים היום דירות גג פנטהאוזים ודירות עם מרפסות יש הקפדה רבה הן מצד המהנדסים והן מצד האדריכלים והקבלנים לשים דגש ברור ומוקפד על נושא איטום גגות מרוצפים או איטום מרפסות פתוחות שלא רוצים לקבל לאחר שמכרו את הבתים להיות מוצפים בתלונות s-o-s מצד הדיירים על חדירות מים ונזקים שנגרמים לדירות ,ומראש מטפלים באיטום הגגות מרוצפים בצורה יעילה תוך איטום מסיבי שמונע מראש את כאב ראש ועוגמת הנפש ויוצר מצב של שקט לקבלן ושלווה לדיירים שלא צריכים פתאום ללכת בביתם עם מטריות בדירתם החדשה .
ופה נתייחס לבתים שנבנו בזמן שעדיין המודעות לא הייתה רבה לבעיית חלחולי מים דרך פוגות האריחים או הריצוף ואפילו ההכנה הייתה רופפת , ועם השנים נוצרה בעיה שאין למי לפנות וחייבים לפתור את הבעיה ואם אפשר בעלות לא גבוהה וביעילות מרבית .
מוסכם שהשיטה היום של חרוץ הפוגות ומילויי ברובע אפוקסית יפתור את הנושא של איטום מרצפות בגגות וייתן כמה שנים של שקט שכן כול החברות שעוסקות בענף נותנות אחריות ל 5 שנים .
ועל בטוח שיש חברות רציניות שיודעות לבצע את המלאכה ומשתדלות ביותר אבל לא זו הנקודה קורה לפעמים שאני מוזמן לאטום גגות מרוצפים ומאבחן שהבעיה היא מקומית בשנים שלוש מקומות ופה ושם יש סדקים מעבר למעקה הגג או המרפסת ובטיפול נכון באותם סדקים ובמוקדיי חדירת המים הבעיה נפתרת לחלוטין וכך נחסך מזמנו של הלקוח וגם ההוצאה היא מזערית ואין צורך להיכנס לטיפול מסיבי בכול הגג ועל ידיי תיקון באותם מוקדים.
ופה אתייחס לגגות או מרפסות שנבנו בעבר ומבלי משים יש כשל באיטום וכתמי הרטיבות בתקרות ובקירות מזכירים שיש צורך לטפל ולהזמין מקצוען שייתן מענה ויפתור הבעיה .
אם נצא מתוך ההנחה שגג ממוצע הוא בערך כ40-70 מ"ר וישנה תופעה של חלחול מים לבית בזמן גשמים או בזמן שההשקיה פועלת ולפעמים סתם שטיפת הגג מורגשת בתקרה שמתחת ופה אני יכול לדבר רק בשם עצמי ומתוך ניסיוני בשטח ולתת את דעתי מה אפשר לעשות כדיי לקבל תוצאות טובות באיטום גגות מרוצפים .
ברגע שיש החלטה לבצע איטום של הגג המרוצף אין צורך למהר ולהחליט על פתיחת המישקים עם דיסק חשמלי זו לא תורה מסיני
ויש הרבה דעות של מהנדסים ואנשיי איטום שבהן קורה לא אחת שפועל עייף או לא מיומן חורץ גם את בשר המרצפות ומרחיב את המישקים הקיימים שלדעתי זה מיותר ויכול לפגוע בעתיד שכן תזוזות הגג משינוי טמפרטורות ייצרו מצב של פוגה מאוד רחבה ובלתי מוגנת ותחדיר מים ביתר שאת ,לכן לדעתי יש לבצע כך את העבודה
1. לנסות לפתוח את הפוגות ידנית בעזרת כלי חד מבלי לפגוע בריצוף או באריחים לשאוב ולנקות עם שואב אבק תעשייתי ורק במקרה של מישקים רחבים שבחלקם קשים יש להשתמש עם דיסק על שבלונת חיתוך מיוחדת שמונעת את הפגיעה בריצוף.
2. כדאי ואף רצויי לצקת למישקים פרימר סילקוני כהכנה לקליטת הרובע ולסילוק שארית האבק .
3. למלאת את הפוגות ברובע אפוקסית בעלת תו תקן שהתכונות העיקריות שבחומר שהוא בעל עמידות גבוהה נגד מים,שחיקה ,כמיקלים,ומלחים .חומר טוב יכול גם לתקן מרצפת סדוקה
בדרך כלל הרובע מורכבת מתערובת אפוקסים,+מקשה בתוספת מלאן .
ולסיום דחקה קטנה : הכי חשוב כשתערכו מסיבת קוקטייל על הגג תדעו בביטחון שאפילו הריקוד הנועז ביותר של האורחים לא ידגדג לרובע החדשה שתדע לעמוד יפה בתחלואיי מזג האוויר החורפי בארצנו הנהדרת הכותב : יעקב מגד איטומים
הכנה לאיטום גגות מרוצפים
אחת הטעויות הנפוצות בקרב המרצפים גגות היא לחשוב שאם ילחימו יריעה בטומנית זה הדבר שימנע בעתיד חדירת מים לתקרה מתחת ומניסיון רב שנים ברצוני להאיר את הפן המקצועי שיכול לעזור ובאמת למנוע בעיה עתידית .
ועובדה שלמרות שמקפידים לרתך יריעה בטומנית קודם לריצוף בכול זאת יש הרבה מקרים שלמגינת הלב כן חודרים עדיין מים לקירות ולתקרות למרות הלחמת היריעה והרצון הטוב
ומפה מניסיון רב שנים כדאי להאיר פן-מקצועי חשוב שנותן מענה מושלם וימנע בעתיד מפח נפש והוצאות מיותרות עד כדיי פרוק הריצוף ואיטום חוזר .
א.קודם לכול לתת מריחת שני שכבות צמנט הידראולי בשתי וערב על תשתית מישורית נקייה ושטופה ולאשפר לפי הוראות היצרן. ויש היום בשוק מוצרים נהדרים שעומדים בדרישות התקן כמו SIKA-TOP-SEAL-107 כמו כן יש לצקת חגורות בטון מתחת לספיי דלתות היציאה לגג או למרפסת שכן אלו אזורים רגישים לחדירת מים עתידית
ב.לפניי ריתוך היריעות יש למרוח פריימר Sולרתך יריעות בטומניות שחרות ללא ציפוי אגרגט בפעמיים בשיטת השתי וערב כולל הגבהה
מעל גובה הפנלים יש כאלו שיחשבו שזו הוצאה מיתרת אבל מניסיון
זה עובד שני שכבות של יריעות אחת על השנייה נותנות את הביטחון המרבי שלא תהי חדירת מים ויוצרת שקט לרצף אחריי
ג. להקפיד לא להשתמש בחול למילויי ליצירת שיפועים ולנוחות בעבודה
הטוב ביותר להדביק החיפוי החדש עם דבק מתועש מוכן שנותן אפשרות להגיע לגובה הרצוי כדיי לקבל שיפוע של 2% ובכול מקרה לא תיוצר תופעה של חול ביניים שצובר מים עם השנים ומכביד על עומס הלחץ על הגג ואפילו ויעידו על כך גגות שרוצפו על תשתית חול וצברו עומסיי כובד מהמים שנכלאו בהם
ולסיום רצויי להביא רצף מקצועי שיודע להעביר צינור שטיכמוס כדיי לקבל את השיפועים הנכונים לכיוון יציאות הניקוז ולמלאות את המרווחים ברובע אפוקסית תקנית וההצלחה תהי רבה וכך נרוויח שקט לשנים רבות ונצא מתוך ההנחה שהשקענו קצת יותר אבל השקט שיבוא ישתלם בגדול .
איטום גגות
יש כללים ברורים שידועים לכול בעל מקצוע ותיק בענף איטום שעובד במו ידיו
כיצד לבצע איטום בכול מקרה לגופו לאור ניסיונו וביצוע העבודה עם החומרים הנכונים
ורצון טוב ומקצועי יוצרים הצלחה בפתרון הבעיה על הצד הטוב ביותר וכך הלקוח מרוצה ובעל המקצוע מגדיל את חוג לקוחותיו הממליצים .
לאחרונה אני קורא מאמרים באתריי האיטום של אנשים שמוסיפים לשמם תארים כגון M-A פרופסור לאיטום או בוגר הטכניון. ואני שואל עצמי בשביל מה צריך תארים מפוצצים על עבודה פשוטה
באיטום שלפעמים דורשת מאמץ גופני,המון ניסיון, חוש יצירתי, וכמובן יושר מקצועי וידע נרחב בחומרים הקיימים ובחידושים בענף האיטום.
כמו למשל יש לשים ביריעות הביטומניות נשמים על כול 50 מטר רבוע או יש צורך לקבע פסיי אלומיניום בקצות היריעות הנכון הוא שיש מין הצדק לדקדק בכול הפרטים הללו אבל כשעומדים מול ועד הבית של בניין שרק דייריי הקומה האחרונה סובלים מרטיבות לעולם לא יתנו את העבודה למגיש הצעה גבוהה מבחינת עלות שכן כול התוספות האמורות עולות הן בחומרים והן בעבודה .
ותאמינו לי מהכרות אישית עם בעליי מקצוע מיומנים מהשטח שקמים בבוקר מוקדם בזמן שאפילו הציפורים ישנות ולוגמים להנאתם כוס חמה של זפת שחורה אופס..... סליחה קפה שחור מעורר
אלה הם החברה הטובים שיבצעו את העבודה בנאמנות על הצד הביצועי הטוב ביותר והאחריות שלהם שווה משהו וגם המחירים סבירים
איטום גגות בזפת חמה
מקובל לחשוב שאיטום גג בזפת חמה אבד עליו הכלח
ומה גם שלא כמו בשנים קודמות שהיינו נתקלים לא אחת בחביות זפת מעלות עשן תחת כול עץ רענן לקראת בוא החורף .
כיום יש נטייה בקרב המהנדסים וקהל הצרכנים לדרוש איטום ביריעות ביטומניות פעולה שמצוינת כשלעצמה, אבל לדעתי האישית ומתוך ניסיוני בשטח אפשר לתת כבוד גם לשיטת האיטום בזפת חמה שעוברת מדור לדור ונתנה אופק לפרנסה ומחייה ליהודים בגולה הדוויה שנאלצו לעסוק בזיפות מלאכה שנחשבה בזויה בעניי הגויים מפה אנסה לתאר בשפה פשוטה כיצד בשיטה נכונה אפשר להגיע לתוצאות
טובות ולפתור בעיות חדירת מים וחלחולים מהגג .
שלב א.לשטוף את הגג מאבק ומלחים
שלב ב.הסרת כול הנפיחויות ובועות של הזפת הישנה וניקויי השטח
שלב ג.בכול המקומות שיש בורות שניקוים בהם מים מילויי בצמנט פורטלנד מועשר בפולימרים
ובמקומות שהשקע לא עולה על 10 מילימטרים אפשר לרתך יריעות להגיע לגובה מפלס המישור
שלב ד.לבדוק יציאות מים למרזבים ולפישרים כי זו נקודת הנגף העיקרית לצרות, ואם נקודת היציאה מוגבהת זה לא יעזור איטום הגג, כי כשהמים יתפוקקו ביציאה הם יגרמו להצפת הגג מה שגורם למים לעלות ולחלחל דרך מעקות וקירות לדירות שמתחת,
לכן יש לחצוב במקומות אלו עם פטישון מכני ולהגיע לחור ניקוז של 4 צול תוך הקפדה לקבל 2%
שיפוע מונמך מהגג לאחר מכן יש לאטום עם SIEKA- MONOTOPאו ש"ע ולמרוח פלקספז לאחר ייבוש.
ה.חשוב מאוד לצקת רולקת בטון במפגש מישור הגג עם המעקה שכן זו אחת מנקודות התורפה למים
לחלחל ובעת ביצוע הזיפות למרוח גם על הרולקה לכיוון פרפט המעקה.
ו. יש למתוח רשת פיבראגלס ביין מריחת שכבת הביטומן 75/25 הראשונה לשנייה
הסרת עובש טיפול בהסרת עובש מקירות לתמיד ומניעת חזרתו
העובש מטבעו נוטה להתפשט בבית על הקירות תקרות ומצליח גם לחדור לארונות המטבח ולארונות הבגדים .
העובש בבית הינו נגע שקשה להיפטר ממנו וראיתי מצבים בבתים שעובש שלא טופל בזמן
התפרס על כול הבית וגרם לנזקים לרכוש ולבריאות במיוחד בבתים שחיים בהם ילדים ואנשים עם מערכת חיסון חלשה .העובש נגרם כתוצאה מחדירת רטיבות ומים מקירות חיצוניים או מגגות דולפים
כעקרון אפשר להיפטר ולהסיר עובש על ידיי שימוש בחומרים הנכונים וביצוע איטום ותיקון הליקויים החיצונים
שגרמו לתופעה על ידיי שילוב של מיגון שיטות שנלמדו תוך כדיי עשרות שנות פעילות בתחום האיטום והסרת העובש.וקשר שוטף עם יצרניי חומריי איטום ובנייה, לא הייתה בעיית עובש שלא הצלחנו לפתור ופה משחק לידנו הפתגם האומר –אין חכם כבעל ניסיון-
אפשר גם להיכנס להסברים טכניים ואתן תאור שאני מקווה לא מעייף וקצת משעמם אבל לא עולה לי בראש כרגע שום בדיחה עסיסית ואני יתר מאזין טוב שיודע לצחוק מאשר המספר כול איש ותחום התמחותו ואני אחד מהעובדים בענף האיטום שמאוד אוהב וגאה במקצועו.
טוב אחריי שגלשתי קצת אמשיך ובקצר: יש מצב שהעובש שהוא מורכב מנבגים המהווים שלב במחזור החים של הפטריות והמושג נבג קשור מקושר למחלות הנגרמות על ידיי חיידקים,הנבג הוא תא שצבעו אפור תחילה ובהתבשלו נעשה צבעו שחור וזה הסימן לתהליך ההתפשטות שלו ,
לפעמים הסיבה להיווצרות עובש היא מתופעה שנקראת עיבוי(קונדנסציה)
והיא תלויה במידת הלחות בביתנו
האוויר בביתנו נושא אדי מים מוסתרים מין העין וכשעוברת הלחות אחוז מכסימלי נוצר עיבוי
שגורם ליצירת טיפות מים שנדבקות לקירות ותקרות החדרים דבר שיוצר בהמשך את תופעת העובש
שכרוטינה קבועה מתפתחת וגורמת לנזקים לאנוש ולרכוש,וכאיש מקצועי ותיק למדתי לזהות במבט חד את הבעיה
שאפשרי לבצע תיקון מקומי בקיר חיצוני או בגג הבית ולפתור קודם את בעיית חלחול המים ובבד בבד לתקן ולהסיר את העובש הפנימי לחלוטין תוך כדיי מתן אחריות שהתופעה לא תחזור על עצמה והחשוב לצבוע ולטפל בקירות בחומרים המתאימים כך שכשהעבודה מסתיימת נשאר טעם טוב ללקוח מקירות צבועים מתוקנים ונקיים מכתמים שחורים ואפורים ואפילו מריחות הטחב נעלמים כלא היו ואפשר לחזור לחיים בבית בריא השלפעמים ככה על המזל מתמלא גם באנרגיות טובות
