גד איטומים


03-5252440
054-5579188
gaditum@gmail.com
מנדלי 16 תל אביב


                                               הסרת עובש מקירות ותקרות

לפעולת הסרת עובש מקירות ותקרות  לתמיד ומניעת חזרתו יש מרכיב משמעותי לבריאותנו ולטיהור חלל הבית מנבגים ופטריות רעילות .
העובש מטבעו נוטה להתפשט בבית על הקירות תקרות ומצליח גם לחדור לארונות המטבח ולארונות הבגדים .
העובש בבית הינו נגע שקשה להיפטר ממנו וראיתי מצבים בבתים שעובש שלא טופל בזמן התפרס על כול הבית וגרם לנזקים לרכוש ולבריאות במיוחד בבתים שחיים בהם ילדים ואנשים עם מערכת חיסון חלשה .העובש נגרם כתוצאה מחדירת רטיבות ומים מקירות חיצוניים או מגגות דולפים .
כעקרון אפשר להיפטר ולהסיר עובש על ידיי שימוש בחומרים הנכונים וביצוע איטום ותיקון הליקויים החיצונים  שגרמו לתופעה על ידיי שילוב של מיגון שיטות שנלמדו תוך כדיי עשרות שנות פעילות בתחום האיטום והסרת העובש.וקשר שוטף עם יצרניי חומריי איטום ובנייה, לא הייתה בעיית עובש שלא הצלחנו לפתור ופה משחק לידנו הפתגם האומר –אין חכם כבעל ניסיון-
אפשר גם  להיכנס להסברים טכניים ואתן תאור שאני מקווה לא מעייף וקצת משעמם אבל לא עולה לי בראש כרגע שום בדיחה עסיסית ואני יתר מאזין טוב שיודע לצחוק מאשר המספר כול איש ותחום התמחותו ואני אחד  מהעובדים בענף האיטום שמאוד אוהב וגאה במקצועו.
 טוב אחריי שגלשתי קצת אמשיך ובקצר: יש מצב שהעובש שהוא מורכב מנבגים המהווים שלב במחזור החים של הפטריות והמושג נבג קשור מקושר למחלות הנגרמות על ידיי חיידקים,הנבג הוא תא שצבעו אפור תחילה ובהתבשלו נעשה צבעו שחור וזה הסימן לתהליך ההתפשטות שלו וזה הסימן שיש לבצע במיידית את פעולת הסרת עובש מקירות ותקרות שמיום ליום גודל ומצטבר ,
לפעמים הסיבה להיווצרות עובש היא מתופעה שנקראת עיבוי (קונדנסציה) והיא תלויה במידת הלחות בביתנו .
האוויר בביתנו נושא אדי מים מוסתרים מין העין וכשעוברת הלחות אחוז מכסימלי נוצר עיבוי שגורם ליצירת טיפות מים שנדבקות לקירות ותקרות החדרים דבר שיוצר בהמשך את תופעת העובש שכרוטינה קבועה מתפתחת וגורמת לנזקים לאנוש ולרכוש וכאיש מקצועי ותיק למדתי לזהות במבט חד את הבעיה שאפשרי לבצע תיקון מקומי בקיר חיצוני או בגג הבית ולפתור קודם את בעיית חלחול המים ובבד בבד לתקן ולהסיר את העובש הפנימי  לחלוטין תוך כדיי מתן אחריות שהתופעה לא תחזור על עצמה והחשוב לצבוע ולטפל בקירות בחומרים המתאימים כך שכשהעבודה מסתיימת נשאר טעם טוב ללקוח מקירות צבועים מתוקנים ונקיים מכתמים שחורים ואפורים ואפילו מריחות הטחב נעלמים כלא היו ואפשר לחזור לחיים בבית בריא השלפעמים ככה על המזל מתמלא גם באנרגיות טובות לאחר הסרת עובש מקירות ותקרות בבית או במקום העבודה
 

                                                 איטום ידידותי לסביבה                                

לא פעם שואלים את עצמם אנשיי האיטום שעובדים בזפת חמה כשהם רכונים מעל חבית זפת רותחת ומבעבעת בשעה 4 בבוקר מי צריך את זה ? וצחוק צחוק אין עשן ללא אש ומחשבה טורדנית זו מעסיקה גם את טובי המוחות של הטכנאים והמהנדסים שעובדים בחברות שמייצרות חומריי איטום בארץ ובעולם שוברים את הראש למצוא את נוסחת הפלא שתפתור מהצורך להדליק אש וליצור עשן שהוא כלל לא ידידותי לא לסביבה ולא לבריאות האנשים והטבע סביב .
וכיום התגברה בציבור המודעות לבצע איטום ידידותי לסביבה שרק עושה טוב גם לנשמה וגם לשכונה   .

מה גם שלאורך זמן הכמויות של הזפת המורתחת גדלות עם התפתחות הבנייה שתפסה תאוצה אדירה בשנים האחרונות דבר שלא תורם לאיזון שכבת האוזון העדינה שעוד נשארה ומאיצה את תהליך התחממות כדור הארץ איך אומרים טיפה פה וטיפה שם הופכות לים .
כאיש איטום מזה שנים רבות תמיד חשבתי וקיוויתי שיבוא היום שאוכל לעבוד עם חומר איטום שאין צורך לסכן את הבריאות ולקצר את החיים לזפתים שהוכח ללא צל של ספק שהזפת מסרטנת .
והנה לאחרונה החלו להיכנס לשוק חומרים מצוינים שנותנים מענה טכני ותחליף ראוי לשיטות החימום שלא השתנו עשרות שנים ויכול לפתור את בעיית הזיהום הסביבתי גם של המפעלים וגם בשטחי העבודה של אנשי המקצוע.

כיום  יש נכונות לעבור למערכות איטום המבוססות על אמולסיות אקריליות או על תמיסות על בסיס פוליאורתן .להבין הפולימרים עשויים ממקרו-מולקולות הנוצרות משרשרות של מולקולות אחידות קטנות הנקראות מונמרים ואם הן לא זהות בגודלן הן נקראות קו-פולימר ושלושה גדלים נקרא טר-פולימר המונמרים והם  במצבם הטיבעי מצב הצבירה שלהם הוא מוצק-נוזל-או גז .פולימרים לא רק נוצרים באופן מלאכותי והם קיימים בטבע בצורות שונות כגון עץ הגומי שממנו נחלב הלטקס מרכיב חשוב בתעשיית חומריי האיטום  והתהליך במעבדות שמייצרות חומריי איטום דומה להיווצרות הפולימרים בטבע ופה היתרון שאין צורך באשעוד סיבה לבצע איטום ידידותי לסביבה שבה אנו חיים

להלן כמה דוגמאות לפולימרים שמיוצרים באופן מלאכותי  

   פולי-אתילן                                 פנו –פלסט

   פולי –פרופילן                            פרוטאינו- פלסט

   פולי-אסטר                                 תיאו-פלסט

וניתן לזהות אותןם לפי השם המסחרי הניתן להם על ידיי היצרנים

היפאלון-פוליאתילן כלורוסולפונט                    pvc—פוליויניל כלוריד

נאופרן-פוליכלורידבוטדיאן                            pe ----פוליאתילן

בונהs –קו-פולימר בוטדיאן                            pp-----פוליפרופילן

פלקסיגלס-פוליאקרילט                                 ----petפוליאסטר  

התכונות המכניות לחומר פולמר שמשנה צורה עקב מאמץ וחוזר לצורתו המקורית בהפסקת המאמץ יש לו תכונה אלסטית והוא נקרא אלסטומרי לפולימרים המשנים צורתם בהפעלת מאמץ ושומרים על צורתם החדש הנקראים חומרים פלסטיים או פפלסטומרים.ופולמרים שנמסים בחום ומתמצקים עם הקירור שלהם הם תרמופלסטיים אבל אם הם מתקשים בחום ואינם מתרככים מחדש נקראים תרמוסטיים .קיימים בשוק חומריי האיטום דמויי גומי בתכונות שלהם שיוצרות ממברנות על ידיי יישום בהתזה או בגלילה שבהם הפולימרים משמשים כאלמנט העיקרי ביצירתם  שכאשר מתייבשים הופכים לממברנה גמישה ורציפה שנותנת מענה מצוין לאיטום מבלי להדליק מדורות ולגרום לזיהום סביבתי לא רצויי .    
אבל אליה וקוץ בה  למרות שיצאו לשוק האיטום חומרים טובים ידידותיים לסביבה לבנים! גמישים ! ויפים לעין ! המחיר יקר לצרכנים כמו ועדיי בתים שהורגלו כול חמש שנים להזמין את הזפת השכונתי או זפת זול במחיר שגם מוזמן לבצע סיוד הגג כי הם יודעים שאם יבקשו מהשכנים תשלום יותר גבוהה עבור איטום הגג עם החומרים החדשים יחסית בשוק הם יתקלו בסירוב ולך תסביר לעשרה בעליי דירות את היתרונות שיש בחומר ידידותי לסביבה ולאנשים שכדאי להשקיע קצת יותר במחיר אבל בתמורה מקבלים גג אטום בממברנה אחידה של חומר גמיש שגם מעניק את הלובן של הבידוד מפני קרניי השמש ומונע את הצורך לסייד את הגג בסיד שגם הוא לא טלית שכולה תכלת לילדים שרצים על הגג יחפים או סתם לשכנה שהחליטה פתאום לעשות אמבטיית שמש כשהיא יחפה ודורכת על הסיד שתמיד נשאר חי ומזיק .
קורה לא אחת שמסיבות שונות לא מסיידים את הגג בסוף תקופת החורף ובחמסין הראשון מתי שעולים לגג רואים גם שחור בעניים שכן הסיד נשטף עם הגשמים וגם את הזפת כשהיא במצב כמעט נוזלי ועם בועות ופיצוצים .כדאי לאמץ דווקא את הלך הרוח החדש ואמנם התודעה התחילה לטפטף ויש כבר ועדים או בעלי נכס שמתחילים להבין את היתרונות שיש  בחומרים משחתיים לבנים מה גם שהיצרנים עומדים מאחרי ההבטחה של החומר על טיב חומר האיטום ומגבים את איש המקצוע בתנאי שהוא אוטם מורשה בעל תעודה ומוכר להם מעבודות קודמות  שמבצע את העבודה תוך כדיי התייעצות עם המומחה של החברה שמוזמן לשטח ועוקב אחר שלבי העבודה ומפה אפשר להבין את האחריות שהמפעל נותן בתנאי שיישום החומר יעשה לפי ההוראות כך שהחומר יפעל בצורה דו סטירית גם אטימה מצוינת וגם הלבנה לאורך זמן וזה המענה הנכון למי שרוצה איטום ידידותי לסביבה שבה הוא חי.
וכמה שזה נעים לעלות על הגג ולראות לבן בוהק מול העניים שזה די מרגיע ומצדיק את התשובה לאקלים באזורנו .                                                                                                                             איטום גגות ובתים
                                   איטום גגות ומבנים משחר ההיסטורייה 

 

 כשהמצרים הקדמונים גילו את אדמת החימר שמכילה חרסית (בטונייט) שהתכונה העיקרית שלה כשהיא באה במגע עם מים היא מתנפחת ויוצרת ממברנת אטימה נגד חדירת מים הוחל למעשה בפעולה הראשונה בהיסטוריה של איטום גגות.
בדרך כלל במקומות הפחות מפותחים בתרבות שאנשים חיו ביערות או במקומות מבודדים ביצעו את סגירת הגג בשיפועים די חדים כדי ליצור זרימה טובה ומיידית של הגשם הניתך. מה שנתן את האפשרות להרכיב את ציפויי הגג בחלקים מונחים אחד על השני בחפיפה  ועד היום העיקרון נשאר לגגות הרעפים העשויים מחרס, צפחה , לוחות שונים ממתכת ,או פח מונחים בשיטת הדירוג .  

כשהמצרים וגם הרומאים והיוונים החלו לבנות בתיי אבן חיפשו תשובה הולמת לאיטום הגגות השטוחים שכן המתכננים רצו להרוויח שטחיי מגורים והוחל השימוש בביטומן טבעי שהופק מצמחים או אבני פחם מה שנקרא עיטרן מהטבע ולא הזפת של היום שנשארת לאחר זיקוק הנפט כחומר גולמי ואכן למרות המגרעות גגות נאטמו במהלך ההיסטוריה עוד מזמן המהפכה התעשייתית החלה לצבור תאוצה בשנת 1804

אבל גם באירופה במאה ה16 הוחל השימוש באיטום גגות שהיה מורכב מסלעים סידניים מפוררים משובצים בפוסילים ביטומנים שכן כבר אז גילו מרבציי אספלט טבעי ועם התקדמות המהפכה התעשייתית כשכמויות גדולות של עיטרן מפחם שנותרו כתוצאה ממוצר לוואי לאחר שרפת הפחם שהיה קיים בטבע .
הביטומן הגולמי שנמצא במרבצים גאולוגיים הומס לצורה נוזלית ושימש כחומר תרמופלסטי לאיטום גגות שנדרש להם איטום מפניי חדירת מים,וכך שוכללו שיטות האיטום ועם הזמן נוצרה מערכת רב שכבתית שמורכבת מביטומן מחומם באתר העבודה ביין שכבות זפת טהורה שלא הייתה עמידה לקרניי השמש וחום והביטומן כציפויי עליון על הזפת שיפר את המערכת.
רק בסביבות 1960 החלו לבצע שיפורים בסוגי הזיון של חומריי האיטום כדוגמת : תוספת רשת סיבי זכוכית , בד יוטה ,ואפילו רדידים דקים של נחושת אלומיניום ולבד .
ולסיום אני נזכר בנעוריי כשראינו סרטים שבהגנה על ארמונות ומבצרים  היו המתגוננים שופכים זפת חמה על צריהם ואת הזעקות עד היום אני שומע .
טוב גם לפי האמונה של הדתות העיקריות בעולמנו העונש החמור מכול בעולם הבא הוא להיות מבושל בחביות זפת רותחת . למה דווקא בזפת ולא בגלידה טעימה ? כנראה שהשולטים למעלה חיים עדיין בתקופת הקדמונים ולא שמו לב לשכלולים בענף האיטום
 
                                                                             

 


      
הכנה לאיטום גגות מרוצפים

אחת הטעויות הנפוצות בקרב המרצפים גגות היא לחשוב שאם ילחימו יריעה בטומנית זה הדבר שימנע בעתיד חדירת מים לתקרה מתחת ומניסיון רב שנים ברצוני להאיר את הפן המקצועי שיכול לעזור ובאמת למנוע בעיה עתידית .ועובדה שלמרות שמקפידים לרתך יריעה בטומנית קודם לריצוף בכול זאת יש הרבה מקרים שלמגינת הלב כן חודרים עדיין מים לקירות ולתקרות למרות הלחמת היריעה והרצון הטוב 
ומפה מניסיון רב שנים כדאי להאיר פן-מקצועי חשוב שנותן מענה מושלם וימנע בעתיד מפח נפש והוצאות מיותרות עד כדיי פרוק הריצוף ואיטום חוזר.

א.קודם לכול לתת מריחת שני שכבות צמנט הידראולי בשתי וערב על תשתית מישורית נקייה ושטופה ולאשפר לפי הוראות היצרן. ויש היום בשוק מוצרים נהדרים שעומדים בדרישות התקן כמו SIKA-TOP-SEAL-107  כמו כן יש לצקת חגורות בטון מתחת לספיי דלתות היציאה לגג או למרפסת שכן אלו אזורים רגישים לחדירת מים עתידית.
ב.לפניי ריתוך היריעות יש למרוח פריימר S ולרתך יריעות בטומניות שחרות ללא ציפוי אגרגט
בפעמיים בשיטת השתי וערב כולל הגבהה מעל גובה הפנלים יש כאלו שיחשבו שזו הוצאה מיתרת אבל מניסיון זה עובד שני שכבות של יריעות אחת על השנייה נותנות את הביטחון המרבי שלא תהי חדירת מים ויוצרת שקט לרצף אחריי גמר עבודתו.

ג. להקפיד לא להשתמש בחול למילויי ליצירת שיפועים ולנוחות בעבודה.
הטוב ביותר להדביק החיפוי החדש עם דבק מתועש מוכן  שנותן אפשרות להגיע לגובה הרצוי כדיי לקבל שיפוע של 2%  ובכול מקרה לא תיוצר תופעה של חול ביניים שצובר מים עם השנים ומכביד על עומס הלחץ על הגג ואפילו ויעידו על כך גגות שרוצפו על תשתית חול וצברו עומסיי כובד מהמים שנכלאו בהם.

ולסיום רצויי להביא רצף מקצועי שיודע להעביר צינור שטיכמוס כדיי לקבל את השיפועים הנכונים לכיוון יציאות הניקוז ולמלאות את המרווחים ברובע אפוקסית תקנית וההצלחה תהי רבה וכך נרוויח שקט לשנים רבות ונצא  מתוך ההנחה שהשקענו קצת יותר אבל השקט שיבוא ישתלם בגדול .

איטום גגות בזפת חמה
 

 
מקובל לחשוב שאיטום בזפת חמה אבד עליו הכלח מה  גם שלא כמו בשנים קודמות שהיינו נתקלים לא אחת בחביות זפת מעלות עשן תחת כול עץ רענן
לקראת בוא החורף .  
כיום יש נטייה בקרב המהנדסים וקהל הצרכנים לדרוש איטום ביריעות ביטומניות פעולה שמצוינת כשלעצמה, אבל לדעתי האישית ומתוך ניסיוני בשטח אפשר לתת כבוד גם
לשיטת האיטום בזפת חמה שעוברת מדור לדור ונתנה אופק לפרנסה ומחייה ליהודים
בגולה הדוויה שנאלצו לעסוק בזיפות מלאכה שנחשבה בזויה בעניי הגויים מפה אנסה
לתאר בשפה פשוטה כיצד בשיטה נכונה אפשר להגיע לתוצאות טובות ולפתור בעיות חדירת מים וחלחולים  מהגג .
   
שלב א. לשטוף את הגג מאבק ומלחים. 
 
 
 
שלב ב. הסרת כול הנפיחויות ובועות של הזפת הישנה וניקויי השטח.        
 
שלב ג . בכול המקומות שיש בורות שניקוים בהם מים מילויי בצמנט פורטלנד מועשרבפולימרים.
 
ובמקומות שהשקע לא עולה על 10 מילימטרים אפשר לרתך יריעות להגיע לגובה מפלס המישור
    
שלב ד. לבדוק יציאות מים למרזבים ולפישרים כי זו נקודת הנגף העיקרית לצרות, ו
אם נקודת היציאה מוגבהתזה לא יעזור איטום הגג, כי כשהמים יתפוקקו ביציאה
הם יגרמו להצפת הגג  מה שגורם למים לעלות ולחלחל דרך מעקות וקירות לדירות
שמתחת,לכן יש לחצוב  במקומות אלו עם פטישון מכני ולהגיע לחור ניקוז של 4 צול תוך הקפדה על שיפוע מונמך מהגג לפחות 2% לאחר מכן יש לאטום עם SIEKA- MONOTOP
או ש"ע ולמרוח פלקספז לאחר ייבוש. 
 
שלב ה . חשוב מאוד לצקת רולקת בטון במפגש מישור הגג עם המעקה שכן זו אחת מנקודות התורפה למים לחלחל ובעת ביצוע הזיפות למרוח גם על הרולקה לכיוון פרפט המעקה.
שלב ו .פעולה חשובה מאין כמוה לשים דגש על טיב הפריימר רצויי GS/474
שלב ז . יש למתוח רשת פיבראגלס/אינטרגלאס  ביין מריחת שכבת הביטומן  הראשונה
לשנייה בפריסה מתוחה וישרה .                
  שלב ח. ולסיום בעליי המקצוע המיומנים יודעים לפזר זיפזיף נקי בהטלה ידנית עוד כשהזפת חמה מה שמקשיח  ומחזק את הזפת וגם למזל  

                                              
 

 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...
לייבסיטי - בניית אתרים